זו כמעט קלישאה במינהל לקבוע שניהול וקבלת החלטות חייבים להיות נתמכים בנתונים ובמידע. עם זאת, ברורות זו כוללת דקויות שלעתים קרובות אינן מורגשות ויכולות לגרום לתוצאות חמורות עבור החברה, לעיתים בלתי הפיכות.
אחרי הכל, יש רק דבר אחד יותר גרוע מחוסר מידע: מידע גרוע או "דיסאינפורמציה". מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review העריך כי בארצות הברית לבדה, הנזק שנגרם לכלכלה על ידי נתונים באיכות נמוכה הוא 3 טריליון דולר, שווה ערך לכ-16% מהתמ"ג השנתי של אותה מדינה או 4% מהייצור העולמי. של עושר בשנה אחת.
העובדה היא ששפע המשאבים החישוביים הביא גם יתרונות וגם מלכודות. ישנם אינספור כלים להדמיה של נתונים, הנקראים בדרך כלל BI (Business Intelligence), המוקדשים לקיבוץ מידע וכביכול להקל על הבנתו באמצעות הצגת גרפים וטבלאות סיכום.
אבל האם מספיק גרף פשוט של מכירות חודשיות ממוצעות כדי להעריך את התנהגות המגזר המסחרי? האם עבודתם של אנשי מכירות היא המשתנה היחיד המעורב? שאלות אלו ואחרות חוזרות לחלק מהסכנות שבשימוש לא הולם בכלים הללו, לעיתים (או כמעט תמיד) ללא ניתוח והנמקה מספקים. כדי לתקן את הליקויים הללו, מדע, שלעיתים נשכח ונשאר ברקע, הוא התרופה המתאימה ביותר: סטטיסטיקה. אחרי הכל, הוא עוסק במתן מסגרת תיאורטית ומתודולוגית המסוגלת לאמת מסקנות ולתמוך בפרשנות נכונה של סוגים שונים של נתונים והשקפות.
לדוגמא פשוטה מאוד, היא קובעת שמדד של נטייה מרכזית, כמו הממוצע, חייב תמיד להיות מלווה בפיזור שלה (עד כמה הנתונים הללו מתפזרים), כמו הממוצע או סטיית התקן. אנו יכולים להבין זאת על ידי דמיון של עשרים חולים בבית חולים, עשרה מהם מקבלים 1.5 ק"ג של ארוחות יומיות והשאר ממש לא כלום (0 ק"ג). בממוצע, זה 750 גרם לאדם, מה שאולי נראה בסופו של דבר משביע רצון, אבל בעוד כמה ימים מחצית מהאנשים האלה ימותו.
אבל אם לסטטיסטיקה יש פוטנציאל כל כך גדול, מדוע היא נשארת לעתים קרובות כל כך מאחור בקבלת החלטות? ראשית, ישנה דעה כללית לפיה זה "לא עובד", הנובעת בעיקר מסקרים אלקטורליים שנוהגים להתנהל בצורה לא נכונה, במיוחד כאשר התוצאות הסופיות שונות באופן משמעותי מאלה שהוצגו בסקרים. יתרה מכך, היא חיה זמן רב עם תכניות לימודים אקדמיות מיושנות בקורסים לתואר ראשון, אשר שמו דגש מועט על יישום מעשי של תיאוריה בהקשרים ארגוניים, כמו גם על שימוש בכלים טכנולוגיים עדכניים יותר. החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות, אם כי מאוחר, עדכון זה התרחש בצורה אינטנסיבית ומהירה יותר במוסדות חינוך ברחבי הארץ.
בחברות, הצמא למידע הוא כל כך גדול שלפעמים, כל מה שנקרה בדרכך מבחינת נתונים שותים בצורה עיוורת. אך על המנהל הנבון לזכור שבראש ובראשונה יש לוודא שמה שעומד מולו הוא מים ולא רעל, מידע ולא מידע מוטעה. בשביל זה, שום דבר טוב יותר מסטטיסטיקה.
ז'נפרנק סרטורי, מאסטר בניהול מידע, מומחה לבינה עסקית ותואר ראשון במנהל. עובדת במגזר בקרה אקדמית ואיכות של Grupo Positivo, ב-Curitiba (PR).