בחיפוש המתמשך אחר שיפור ושיפור איכות החינוך, המדדים מהווים חלק בלתי נפרד, המהווים את מה שלדעת פייול הוא אחד מארבעת עמודי התווך של המינהל: בקרה. אחרי הכל, ללא מדידה מתאימה, אי אפשר להעריך את ההשפעות של החלטות שהתקבלו ושל מדיניות חינוכית שננקטה, ובאותה מידה בלתי אפשרי כל תכנון אמין, המבוסס על ראיות ולא על "ניחושים".
אבל הנושא מורכב ואין פתרון פשוט, שכן הוא כרוך במספר רב של נקודות מבט חינוכיות שונות, מספר גורמים מעורבים, בנוסף להיבטים אזוריים, כלכליים וחברתיים שלא ניתן לראות מהם החינוך בנפרד. ליתר דיוק בהשכלה הגבוהה, הדיון הזה מגיע מלפני זמן רב עם תהייה ביכולת האמיתית למדוד את איכות החינוך על סמך מדדים רשמיים שהפיק משרד החינוך, באמצעות אינפ.
הוויכוח הזה התחזק כאשר בית המשפט לביקורת, באמצעות פסק דין 1,175 משנת 2018, אישר ממצא זה בעת ביקורת תהליכי הרגולציה וההערכה של ה-MEC, וקבע כי תפיסת הקורס המקדים (CPC) ותפיסת הקורס (CC) "אינם משקפים את האיכות/מצוינות של הקורסים הגבוהים לתואר ראשון", הלכה למעשה רק מהווים "דירוג בין הקורסים המוערכים".
הטיעונים התחזקו עוד יותר בדצמבר 2018, כאשר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) סיכם את הדו"ח שכותרתו "מחשבה מחודשת על אבטחת איכות להשכלה גבוהה בברזיל", בתרגום חופשי), שדרש MEC/Inep עדיין ב-2017. 184 העמודים שלו, המסמך מטיל ספק בגלוי בתקפותם של ה-IGC (אינדקס כללי של קורסים) ושל ה-CPC למטרות מדידת איכות, תוך שהוא קובע כי "כוחו לאפליה בין מוסדות נמוך" ו"הם אינם מציגים מידע ביצועים חדש עבור מוסדיים. מנהיגים".
לאור עובדות אלו ואחרות, החליטה CONAES (הוועדה הלאומית להערכת ההשכלה הגבוהה) בישיבה שהתקיימה לאחרונה, להפסיק את הפצתם של מדדים אלו, מתוך הכרה באי התאמה שלהם למטרות שלשמן הוצעו. במקביל, היא הותירה אפשרות לחידוש בסופו של דבר, ופותחה מתודולוגיה חדשה שתאפשר שיפורן במידה מספקת.
אם, מצד אחד, ההחלטה נכונה, שכן היא מבטלת עוולות ופרשנויות מוטעות אפשריות של התוצאות, מצד שני, היא חושפת ואקום חשוב בהערכת איכות ההשכלה הגבוהה בברזיל, הן בכללותה והן ב. תנאים של קורסים ומוסדות. ויש לכך פוטנציאל מזיק במיוחד בהקשר הנוכחי שבו ההשכלה הגבוהה מתמודדת עם דילמות ושאלות עזות, הן ביחס למוסדות ציבוריים והן ביחס למוסדות פרטיים.
אבל מה עם Enade? כן, בבחינה הארצית לביצועי סטודנטים אנו מוצאים אינדיקטור טוב לידע שרכשו הסטודנטים במהלך לימודיהם, ויחד עם ה-IDD לאיכות הקורסים והמוסדות המתאימים. אולם, גם כך, אין די במתן מענה לכל צורכי ההערכה והויסות, ואינו חסין בפני ביקורת מתודולוגית.
למרות עשרות שנים של מסירות אינטנסיבית ומחויבות כנה מצד חוקרים, מומחים וטכנאים מ-MEC ו-Inep, עדיין יש הרבה מה לעשות בנושא, עם פוטנציאל רב לתרום לאיכות החינוך הברזילאי. לפעמים צריך לקחת צעד אחורה ואז לקחת שני צעדים קדימה.